ממצאים חדשים ומדאיגים נחשפו היום (שלישי) על ידי שדולת הנשים בישראל, המציירים תמונה עגומה של אלימות מגדרית במדינה. לפי סקר הנשים הגדול 2026, שנערך בקרב למעלה מאלף נשים, אחת מכל ארבע נשים חוותה התנהגות אלימה מצד בן זוג או קרוב משפחה – נתון המצביע על לפחות 900 אלף נשים בישראל. האלימות כפי שנחשפה במחקר אינה מוגבלת לאלימות פיזית בלבד, אלא כוללת גם שליטה כלכלית, איומים, מעקב וקנאה אובססיבית.
הסקר, שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, חושף כי 27% מהנשים דיווחו על התנהגות אלימה כלפיהן. נתון זה מתרגם למספר מטריד של 900 אלף נשים, לפי הערכת הארגון. בנוסף, 10% מהנשים דיווחו על גרימת כאב או חבלה פיזית, ו-12% חוו שימוש באיומים או בכוח פיזי לצורך יחסי מין. עוד עולה מהסקר כי 12% מהנשים חוות שליטה כלכלית, ו-17% דיווחו על קנאה אובססיבית, מעקב וניסיונות שליטה מתמשכים.
המחקר בוחן גם את עמדותיהן של הנשים כלפי אלימות במשפחה ואת תפיסת האחריות של גורמי המדינה במניעתה. רוב הנשים, 81%, סבורות כי אלימות במשפחה אינה עניין פרטי, ו-61% מהן מתנגדות לטענה שלפיה למשטרה אין יכולת למנוע או לצמצם מקרי רצח בתוך המשפחה. במקום הראשון כגורם האחראי למניעת אלימות נגד נשים, לפי הסקר, מדורגת המשטרה, עם 33% מהקולות, ואחריה משרד הרווחה וממשלת ישראל, עם 25% ו-18% בהתאמה.
תומר מורן, מנהלת תחום המחקר בשדולת הנשים, הגיבה לממצאים ואמרה: "התמונה שעולה מממצאי סקר הנשים הגדול היא מאוד מדאיגה. מאות אלפי נשים בישראל חשות מאוימות על ידי בן זוג או קרוב משפחה". מורן הצביעה על אוזלת ידה של המשטרה והממשלה, שלטענתה "אוהבות לגלגל את האחריות לאזרחים, ולטעון שמדובר בבעיה פרטית. אבל הנשים רואות בהן את הגורם האחראי העיקרי למניעת אלימות ולהגנה עליהן, לפני כל גורם אחר. הגיע הזמן שהן יעמדו באחריותן ויגנו על הנשים".
הסקר, לפי שדולת הנשים, נועד לבחון את תחושת הביטחון של נשים בישראל ואת חוויותיהן האישיות מעבר למקרי הקצה הידועים לציבור, ולהעניק למקבלי ההחלטות תמונת מצב רחבה על היקף האלימות המגדרית במדינה. "רצח נשים הוא רק קצה הקרחון", הסבירה מורן, "האלימות מתחילה הרבה קודם, בקנאה, במעקב, באיומים ובסחיטה כלכלית – בכל ערעור שיטתי של תחושת הביטחון והביטחון העצמי של האישה".
מחקר זה מדגיש את הצורך הגובר בפעולה אפקטיבית של הרשויות ואת האחריות המוטלת עליהן במניעת אלימות מגדרית. עם פרסום ממצאים אלו, השאלה היא מהי התגובה הציבורית והפוליטית שתהיה כעת, והאם ינקטו צעדים משמעותיים כדי להתמודד עם הבעיה.
רקע על אלימות נגד נשים בישראל
אלימות נגד נשים היא בעיה חברתית חמורה בישראל כבר שנים רבות. לפי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2021 נרצחו 14 נשים על ידי בני זוגן, ו-21 נשים נוספות מאז תחילת 2022. בנוסף, אלפי נשים סובלות מאלימות פיזית, מילולית, נפשית או כלכלית מדי שנה. הנתונים הללו מדגישים את הצורך בטיפול מהיר ויעיל של הרשויות במקרים אלו ואת החשיבות של חינוך והעלאת המודעות לתופעה.
הבעיה אינה ייחודית לישראל בלבד, והיא מהווה אתגר גלובלי. לפי האו"ם, אחת מכל שלוש נשים ברחבי העולם חוותה אלימות פיזית או מינית מצד בן זוג או קרוב משפחה. עם זאת, בישראל הנתונים גבוהים במיוחד, והבעיה זוכה לסיקור תקשורתי נרחב ולדיון ציבורי.
השפעת המדיה החברתית והשיח הציבורי
בנוסף לאלימות הפיזית, נשים רבות חוות הטרדה ואלימות מילולית ברשתות החברתיות. עם העלייה בשימוש במדיה חברתית, גדל גם מספר המקרים של בריונות מקוונת, הטרדה מינית והסתה לאלימות נגד נשים. השפעתן של הרשתות החברתיות על השיח הציבורי ועל תפיסת האלימות המגדרית היא משמעותית.
השיח הציבורי בישראל סביב אלימות נגד נשים עבר אבולוציה בשנים האחרונות, עם עלייה במודעות והבנה של עומק הבעיה. עם זאת, עדיין קיים פער בין המודעות הציבורית לבין הפעולה האפקטיבית למניעתה. מחקר זה מדגיש את הצורך בגישה רב-מערכתית, הכוללת חינוך, אכיפת חוק יעילה ותמיכה בנפגעות.
קריאה לפעולה
ממצאיו של הסקר מדאיגים ומצריכים התייחסות רצינית מצד מקבלי ההחלטות. עם פרסום המחקר, ארגוני זכויות נשים וקידום מגדר קוראים לממשלה לנקוט בצעדים מיידיים כדי להתמודד עם הבעיה. בין הצעדים המוצעים ניתן לכלול:
- הגברת האכיפה והפיקוח על צווי הגנה;
- שיפור הכשרת השוטרים והשופטות בנושא אלימות מגדרית;
- הקצאת משאבים נוספים לשירותי תמיכה בנפגעות;
- חינוך והעלאת המודעות בקרב בני נוער וצעירים בנוגע לאלימות מגדרית.
מחקר זה מהווה תזכורת כואבת לכך שעדיין יש עבודה רבה כדי להבטיח את ביטחונן של הנשים בישראל. הוא גם מדגיש את הצורך בגישה הוליסטית להתמודדות עם אלימות מגדרית, הכוללת חינוך, אכיפת חוק יעילה ותמיכה חברתית.