קרן ויקימדיה, הארגון העומד מאחורי אתר ויקיפדיה, נמצא במאבק קיומי. על פי תחקיר הניו יורק טיימס, לעולם לא עמדה הקרן בפני אתגרים כה גדולים כמו אלה שהיא ניצבת מולם כיום. בעוד שהארגון מסרב להגדיר את המצב כ"מלחמה", הוא מודה כי האתר נמצא בצומת דרכים קריטית.
הלחץ הפוליטי על ויקיפדיה מתורגם למעשים קונקרטיים. ועדה בקונגרס האמריקאי פתחה בחקירה הדורשת לחשוף את זהויותיהם של עורכים מסוימים, ובשנה שעברה נבדק מעמדה של הקרן כמוסד ללא כוונת רווח. בתגובה, ויקימדיה מגדילה את תקציב השתדלנות שלה ומשקיעה מאמצים משמעותיים בהסברת המודל הדמוקרטי והמבוזר שלה, תוך דחיית טענות על "קנוניה שמאלית".
אך האיום הקיומי המיידי ביותר מגיע, לפי התחקיר, מענקיות הטכנולוגיה. מודלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT ו-Juminai שואבים את 65 מיליון הערכים של ויקיפדיה לאימון האלגוריתמים שלהם, ולעיתים קרובות "מזהמים" את המערכת האקולוגית של המידע על ידי הצגתו מחדש עם שגיאות. במקביל, כניסתם של סיכומי בינה מלאכותית למנועי חיפוש הובילה לירידה מדאיגה בתעבורת הגולשים האנושיים לאתר.
ויקימדיה מגיבה ביד קשה: היא חוסמת מיליארדי בקשות נתונים אוטומטיות המעמיסות על השרתים שלה, ובמקביל החלה לגבות תשלום מענקיות טכנולוגיה כמו אמזון ומיקרוסופט עבור גישה מסחרית. צעד זה הכניס לקרן 8.3 מיליון דולר בשנה החולפת.
בנוסף למאבקים הטכנולוגיים והפוליטיים בארצות הברית, ויקיפדיה מתמודדת עם עלייה באלימות ובצנזורה מצד משטרים אפלים. מאז 2020, עשרה עורכי ויקיפדיה לפחות נכלאו ברחבי העולם בשל עבודתם. בערב הסעודית, רופא ילדים נדון ל-14 שנות מאסר, בעוד שבבלארוס נשלח עורך למושבת עונשין לאחר שערך ערך על עיתונאים שנרצחו. רוסיה, המפעילה לחץ כבד על האתר מאז הפלישה לאוקראינה, שלחה את מרבית הבקשות להסרת תוכן בשנה האחרונה.
על מנת להגן על מתנדביה, ויקימדיה הרחיבה באופן דרמטי את צוות זכויות האדם שלה ומספקת לעורכים כלים לאנונימיות ואפילו שירותי חילוץ במצבי חירום. ההוצאות המשפטיות של הקרן צמחו משמעותית מאז 2020, והן מהוות כיום חלק משמעותי מתקציבה.
על רקע כל האיומים הללו, מיהאן, מנכ"לית ויקימדיה, יוצאת למסע גיוס עולמי במטרה למשוך דור חדש של עורכים, מגוון וצעיר יותר. היא מבינה שרק קהילה חזקה ותוססת תוכל להבטיח את הישרדותו של אתר ויקיפדיה בעידן הדיקטטורות והבינה המלאכותית.